החלטה בתיק ס"ע 30474-11-11

כללי

1.       הנתבעת הגישה בקשה למחיקת התביעה על הסף הואיל והוגשה בעילה זהה לעילה עליה נסובה התביעה בתיק 4187-03-11 (להלן: "ההליך הראשון"), הפרשי שכר עבודה ביחס לאותה תקופת עבודה, ללא שהוגשה בקשה לפיצול סעדים עם הגשת התביעה בהליך דנן. מכל מקום טוענת הנתבעת כי גם לו היתה מוגשת בקשה כאמור במועד כדין, הרי שהנטיה היא שלא לקבלה אלא במקרים חריגים, שאינם מתקיימים כאן.

2.       התובע מתנגד לבקשה, ומבקש לאחד את התביעות בשני ההליכים. לטענת התובע, ניתן לבקש פיצול סעדים כל עוד ההליך הראשון עודנו מתנהל, ומכיוון שכך הוא בענייננו, הואיל ופסק דין בהעדר הגנה שניתן בהליך הראשון, בוטל בהחלטה מיום 11.12.11, עדיין רשאי התובע להגיש תביעתו זו.

הכרעה

3.       דרך כלל, ממעט בית הדין למחוק על הסף תביעה שהוגשה בבית הדין. הסעד של מחיקה על הסף ניתן ביד קמוצה ובמשורה על ידי בתי המשפט בכלל ובבתי הדין לעבודה "קצרה המשורה עוד יותר" (דב"ע מד/15-3 אפנר נ' מפעלי הדסה לחינוך, עבודה ארצי, כרך כ(2) 242 וכן דב"ע נא/31-3 חיפה כימיקלים נ' אברהם רמי כלפון פד"ע כב 518). שאיפתו של ביה"ד היא לא לשלול מהתובע להביא את עניינו לדיון ולממש זכות משפטית. כדי שבית דין יאות למחוק תביעה על הסף "חייב להיות בית הדין בטוח ומשוכנע כי גם אם יוכיח התובע את כל אשר טוען בכתב תביעתו לא יהיה בכך כדי להועיל לו, מאחר שאין באותה מסכת עובדות כדי ליצור עילת תביעה" (דב"ע נו/140-3 כי"ל - כימיקלים לישראל בע"מ נ' ד"ר ליאונרד שור, פד"ע ל 152).

4.       כך דרך כלל, וכך אף בענייננו, אין מקום לסלק התביעה על הסף באופן שימנע מהתובע גישה לערכאות לשם מימוש זכויותיו הקוגנטיות.

5.       הסוגיה דנן מוסדרת בתקנה 26 לתקנות בתי הדין לעבודה (סדר הדין) התשנ"ב -1991 (להלן: "התקנות") הקובעת, כי תובענה תכיל את מלוא הסעד שהתובע זכאי לו בשל עילת התובענה. תובע שלא כלל בתובענה אחת את כל הסעדים להם הוא זכאי בשל אותה עילה, לא ייחשב כמי שוויתר עליהם והוא יהיה זכאי לתובעם, אם יקבל רשות מבית הדין עד מועד פתיחת התובענה.

תכליתה של התקנה היא כי נתבע לא יוטרד מספר רב של פעמים בגין אותה עילה. התקנה באה להגן עליו מפני הטרדות מיותרות ולהביא לכך שכל הטענות ירוכזו במידת האפשר בתובענה אחת. התקנה באה למנוע שימוש שלא בתום לב בסדרי הדין בדרך של הגשת מספר תביעות כנגד אותו נתבע. בענין סוזי (ע"ע (ארצי) 98 / 300145 א. סוזי נ' א. בטחון אזרחי (ניתן ביום 23.10.00) להלן: " ענין סוזי")  עמדה השופטת (כתוארה אז) אלישבע ברק על מטרת תקנה 26 כך:

"תכליתה של ההוראה היא, כי נתבע לא יוטרד מספר רב של פעמים בגין אותה עילה. התקנות באות להגן על נתבע מפני הטרדות מיותרות. יש לתבוע אותו במידת האפשר פעם אחת. אין התקנות מרשות לתובע לעשות שימוש בסדרי הדין שלא כדין ולא בתום לב. לא יעלה על הדעת שתובע יתבע הוצאות נסיעה בתביעה אחת, ולימים יגיש תביעה בגין דמי הבראה, ולאחר מכן יגיש תביעה בגין ימי מחלה כאשר היה באפשרותו להגיש תביעה אחת. מאידך אין לאפשר לנתבע לעשות שימוש בתקנה האוסרת פיצול סעדים שלא בתום לב. התקנה עצמה נותנת אינדיקציה לתכליתה ולסוג השיקולים שבית הדין יקח בחשבון בין שאר השיקולים."

6.       בענייננו, לא מתקיים הרציונל שביסוד התקנה, הואיל והנתבע איננו מוטרד פעמיים על ידי תביעת התובע, מאחר שניתן לאחד את שתי התביעות להליך אחד ולדון בהן כאחד. כמו כן, מדובר בתביעה להפרשי שכר מינימום.

7.       לנוכח השלב המקדמי בו מצויים שני ההליכים, בשים לב לכך שבהליך השני בוטל פסק הדין בהעדר הגנה שניתן כנגד הנתבעת והיא הגישה כתב הגנתה אך לפני ימים ספורים ומטעמי צדק ויעילות הדיון, אני מקבל הבקשה לאיחוד הדיונים ודוחה הבקשה למחיקת התביעה.

סוף דבר

8.       תיק זה יאוחד עם התיק 4187-03-11, והנתבע יגיש כתב הגנה מתוקן בשים לב לשתי התביעות, תוך 30 יום.

ניתנה היום 31.1.12 בהעדר הצדדים. התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: